כל מי שחווה הליך גירושין או שהיה עד לאחד כזה, יודע שמדובר באחד המשברים המורכבים והקשים ביותר שאדם יכול לחוות בימי חייו. מדובר בתחושת אובדן ואבל, הדומה מאוד מבחינה ההתמודדות הרגשית לאירוע של מוות של בן או בת זוג. בשני המקרים ישנה התמודדות עם סיומו של קשר דבר שמצריך תקופת החלמה ארוכה ומשמעותית. ובעוד במקרה של התאלמנות אין דמות להאשים בחוויה הקשה, במקרה של גירושין שהוא על פי רוב אחר תקופה ממושכת של ריב וחוסר הסכמה ישנה נטייה טבעית להשליך על בן או בת הזוג את תחושת הכאב, להשחיר אותו ולהאשים אותו במצב. מצב זה יוצר דיסוננס קשה מאוד להכלה שכן מצד אחד האדם כואב את הפרידה שחווה ומאידך כועס על בן/בת הזוג.
אחד המפתחות החשובים ביותר בדרך להליך גירושין שנעשה בהידברות וחיפוש הסכמות, הוא הבנת הסיטואציה הרגשית המורכבת הזאת וההתייחסות אליה במהלכו. זהו שלב חשוב שחייבים לעבור בתהליך, על מנת לאפשר לשני ההורים לבנות יחד שותפות חדשה עבור גידול הילדים בצורה הטובה ביותר, בשיתוף פעולה[ ובתקשורת חיובית.
מהזוגות הרבים שליוויתי בתהליך הגישור, אני יכול להעיד שרק כאשר הגיע השלב בתהליך בו ניתנה לגיטימציה לרגשות הכאב שחווים שני הצדדים, רק אז הם הצליחו להתמודד עם הקושי שבסיום הנישואין והתחילו לראות את האפשרות המעשית לשיתוף פעולה עם ההורה האחר למען ילדיהם, שעיקרה בכך שישמרו על תקשורת רציפה וחיובית, וימנעו מעימותים מיותרים.
נספח – הכירו את חמשת שלבי הגירושין
הליך הגירושין הוא תהליך קשה וכואב, ומוביל את האדם להתמודד עם שאלות על חייו, על עברו ועל הצפוי לו בהמשך. הפסיכיאטרית אליזבת קובלר-רוס בסוף שנות ה-60 ניסחה, כידוע, חמשה שלבים באבילות, ואנו כעת נעסוק באופן דומה בחמשת שלבי תהליך הגירושין במטרה לזהות אותם, וליצור קצת סדר בתוך החוסר ודאות הגדול שעוטף כל אדם שנמצא בתהליך כזה.
חמשת שלבי האבל המוכרים לנו על פי קובלר-רוס הם: הכחשה ובידוד, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה.
השלב הראשון : הכחשה ובידוד – עם ההבנה של בן/בת הזוג שהנישואין הסתיימו, הנטייה המיידית תהיה להכחיש את המציאות ובד בבד להדחיק ולדחות את השיח בנושא ככל האפשר. התובנה הקשה לעיכול, שהפרידה הופכת להיות למציאות גורמת להכחשה ולנסיונות בריחה ממנה. על פי רוב אדם שנמצא בשלב זה נוטה להתבודד ולהתרחק מבן הזוג, ובכך למנוע שיח שמבחינתו יהפוך את הגירושין לאירוע ממשי. באופו טבעי ישנו פער זמנים בין הצד שיזם את הפרידה וכבר התכונן לרעיון פחות או יותר, לבין הצד שקיבל זה עתה את ההודעה על כך, ולכן דרושה מידה רבה מאוד של סבלנות מהצד שיזם את הפרידה לבן הזוג שמתחיל את ההתמודדות רק עכשיו.
השלב השני: כעס – בשלב זה מתחילה התפיסה המעשית של ההיפרדות, ומכאן הקושי הרב הטמון בו. הפרידה על השלכותיה הדרמטיות, כבר מתחילה להיות ריאלית. מאחר והסתגלות זו היא מורכבת וקשה במיוחד, נוטים בני הזוג להאשים את הצד השני במצב ולכעוס עליו.
איך זה מתבטא? לא טוב. כעס, שנאה, צעקות רמות, איומים, פחדים קיומיים, והצפה של רגשות שליליים. בזמן זה האדם נמצא בשלב פגיע ביותר וחשוב מאד שהסובבים אותו יבינו את מה שעובר עליו, יתמכו בו, ולא יאפשרו לו לקבל החלטות מתוך סערת הרגשות שהוא נמצא בה, שכן אז הוא עלול למצוא את עצמו במאבק משפטי שיגרום לנזקים קשים לו ולילדיו. הדרך הנכונה לפעול בנקודה קריטית זאת היא להכיר בכך שאלו תחושות סבירות בשלב זה, ובמקביל לזכור שזהו לא זמן טוב לפעול ויש לחכות עד שיירגעו הרוחות.
השלב שלישי: מיקוח – בשלב זה מנסה כל אחד מבני הזוג לראות את האפשרויות הזמינות עבורו בתהליך הגירושין. ככל שאחד הצדדים עדיין לא התייאש מהאפשרות להחזיר את הנישואין למסלול, הרי שהמיקוח לא יעסוק בהתנהלות שאחר הגירושין אלא בגירושין עצמם כן או לא.
השלב הרביעי: דיכאון – לאחר שמחלחלת ההבנה שאין מנוס ואכן הנישואין הגיעו לקיצם, והפרידה בפועל היא רק שאלה של זמן. צפים המון פחדים וחששות מהעתיד, עד כדי תחושה שאינו מסוגל לשאת את המשקל הרב המונח על כתפיו. זהו פרק זמן המתאפיין בחוסר יכולת לתפקד כנדרש בבית ובעבודה, ומלווה על פי רוב בהסתגרות והתכנסות פנימית.
שלב זה יכול להימשך זמן קצר או חודשים ארוכים בכפוף למבנה אישיותו של כל אחד ובאמונתו ביכולתו להמשיך לבד ולהסתגל לשינוי. הדבר החכם והנכון לעשות, כאשר בן הזוג נמצא בשלב הדיכאון, הוא לתת לו את הזמן על מנת להירפא ולשוב לעצמו ולקוות שישכיל לקבל טיפול רגשי אצל בעל מקצוע מוסמך.
השלב החמישי: קבלה – זהו השלב שבו מגיעה ההשלמה והיכולת להכיל את תהליך הגירושין. בשלב זה בני הזוג משלימים עם העובדה שנישואיהם הסתיימו, ומתחילים לשחרר את הרגשות השליליים שליוו אותם לאורך התהליך, ולהביט קדימה בתקווה ואמונה לעתיד טוב יותר.
לסיכום, אדם שעובר תהליך גירושין חווה חמישה שלבי אבלות עד ההשלמה עם המציאות. מובן מאליו שכל אחד חווה זאת בעוצמה אחרת, ישנם העוברים זאת בקלות ובמהירות יחסית וישנם הזקוקים לתקופה ממושכת כדי לסיים זאת. חשוב מאד שהמתגרש וסובביו יבינו את מורכבות התהליך הרגשי, ולכך שאין דרך לזרז אותו ללא תמיכה רגשית רצופה ורחבה. הדבר חשוב במיוחד כדי לתת לבני הזוג כוח לטפל בילדים והכוונה ביחס אליהם, למען שמירה על שלומם במהלכם של הגירושין.
